מצודת ביריה


מצודת ביריה
באדיבות ויקיפדיה
בתקופת התלמוד (בין המאות 3-6 לפנה"ס) הייתה ביריה עיירה חשובה, מקום מושבם של חכמים נודעים. בימי הביניים פעל בביריה ר' יוסף קארו, ושם השלים בשנת השט"ו (1555) את החלק "אורח חיים" מתוך "שולחן ערוך". נראה כי בסוף המאה ה-16 ננטש היישוב היהודי שהיה במקום.

אך לא כאן מסתיים סיפור ההתיישבות. בשנת 1908 רכש הברון רוטשילד את אדמות ביריה למען תושבי ראש פינה. קבוצת פועלים ניסתה להתיישב שם בשנת 1922, אך ללא הצלחה. אדמת ביריה עברה לחזקת קרן קיימת לישראל, ואז ניטעו העצים הראשונים ביער.

בשִלהי מלחמת העולם השנייה, ב-8 בינואר 1945, עלו על הקרקע חניכי בני עקיבא, שנמנו עם הפלוגה הדתית של הפלמ"ח. אנשי הפלוגה עבדו בשירות קק"ל ועסקו בהכשרת קרקע ובנטיעת יערות. במצודה שנבנתה במקום הותקנו מרזבים ותעלות לאיסוף מי הגשם. המים נקוו במאגר, שסיפק את כל תצרוכת המים של המצפה. שני מגדלי השמירה והתצפית שבמצודה שימשו, בין השאר, ליצירת קשר בין היישוב היהודי בצפת לבין מפקדת הגליל העליון של ה"הגנה" באיילת השחר. אנשי ביריה סייעו להבריח יהודים מסוריה לארץ ישראל.

בפברואר 1946 גילו הבריטים שני "סליקים" מחוץ למחנה ובהם כלי נשק שהטמינה יחידה אחרת של הפלמ"ח לאחר פשיטה בלתי מוצלחת. הבריטים עצרו את 24 חברי ביריה, השליכו אותם לכלא עכו והשתלטו על הנקודה. כעבור שבועיים, בחצות ליל גשם בי"א באדר, אִרגנה מפקדת ה"הגנה" את "מבצע גידֵם": במסווה של עלייה לתל חי עלו 3,000 צעירים עמוסי משא וציוד והקימו את ביריה ב' - נקודה עברית חדשה, בשכנות למצודה. במבצע הזה התאחדו כל הזרמים והפלגים של היישוב העברי: היו כאן נציגי כל תנועות הנוער - הפועל המזרחי והשומר הצעיר, בית"ר וההגנה, קיבוצניקים ועירוניים, דתיים וחילונים. הבריטים ההמומים המתינו להתפזרות האלפים, אך לשווא. משפקעה סבלנותם תקפו את ההיאחזות החדשה, הרסו את המבנים ופינו בכוח את 150 המעפילים שנותרו בה. בהישמע הדבר, בערבו של יום חמישי, העפילו לביריה מאות מאנשי האזור והחלו בהקמת ביריה בפעם השלישית. לנוכח נחישותם נסוג הצבא הבריטי והתיר למתיישבים להישאר במקום. עשרים חברי פלוגה מקבוצת אנשי הגליל העליון נשארו במקום, ולאחר כשלושה שבועות החליפו אותם חברי גרעין ה' של בני עקיבא. כעבור חודשיים פינו הבריטים את המצודה, וחברי הגרעין עברו אליה. אחר כך החליפו אותם בני גרעין ו' של בני עקיבא.

המצודה היא כיום מוזיאון מרתק המתעד את תולדות המקום. על קיר המצודה, מול הסככה, תצוגה של תמונות ותעודות. בחדר האוכל מוצג סרטון בן 12 דקות על תולדות המקום. המבקרים יכולים "לערוך" לעצמם עיתון ממוחשב ובו ידיעות עיתונות שהתפרסמו בעבר על ביריה.